נועה הילזנרט.
שם שלא אשכח והרצאה שהותירה בי רושם עז.
במשך כל ההרצאה, מעבר לזה שהחכמתי ולמדתי מחוויותיה האישיות של נועה את בית הספר, פשוט חשבתי על רבבות תלמידות ותלמידים, לא מעטים ולא נדירים, שמרגישים כך בבית הספר. לא יום אחד ולא יומיים, חיי ילדות ונערות שלמים. כך- משועממים, מתוסכלים, מדוכאים, לא ממומשים, ולפעמים אפילו לא נספרים.
הקשבתי לנועה והרגשתי כאב עמוק כ"מבוגרת אחראית" שמתנהלת בעולם ההוראה ובעולם בכלל, עם ידיעה על מגוון אינטליגנציות ושונות, וחוזקות.. מושגים שלומדים וקוראים בספרים על חינוך ובמחקרים מובילים, אבל בלי באמת אפשרויות ותנאים מערכתיים ליישם.
כשהסתיימה ההרצאה חשתי מעודדת ומלאת תקווה, מכיוון שנועה כל כך חרוצה ונחושה לשפר את החינוך, זה החלום שלה ואיתו היא הולכת ופועלת באומץ ובהתלהבות כל יום מחדש.
אני שמחה שההרצאה הזו איננה חד פעמית, אלא ממשיכה בגאון מעל כל במה אפשרית ולכל הגילאים. בזכות הכנות של נועה והדרך הייחודית אך המאוד אנושית שעשתה- נלמד ונתעורר כולנו למציאות טובה יותר. בידינו הדבר.
מיכל מדמון
מנהלת קהילת חינוך 2020
_edited.png)
.png)